כהן ואח' נ' אלקנית החזקה וניהול בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת עבודה.

רקע ועובדות שאינן שנויות במחלוקת לאחר סיכומי הצדדים

הצדדים

1. התובע 1 הינו קבלן שיפוצים עצמאי. הוא הוזמן לבצע שיפוצים בחנות "קרביץ" בקניון השרון ["קרביץ" או "החנות"]. כתוצאה משימוש בסולם הידראולי בעת השיפוצים ["הסולם" או "הסולם ההידראולי"] נפגע ונגרמו לו נזקי גוף. התובע 2 ["המל"ל"] פיצה את התובע על נזקיו במסגרת אחריותו על פי דין והצטרף לתביעת התובע בעילת שיבוב.

2. נתבעת 1 ["אלקנית"] הינה חברת האחזקה של הקניון ובעלת הסולם. נתבעת 2 ["אריה"] הינה מבטחת אחריותה כלפי צד שלישי. אין מחלוקת על הכיסוי הביטוחי. לכן תיקראנה השתיים "אלקנית".

3. צד שלישי 1, קרביץ, הינה החברה המפעילה את החנות ומי שהזמינה את התובע לביצוע העבודות. צד שלישי 2 הוא מר שמעון סיסו, מנהל החנות ומי שביקש וקיבל את הסולם מאלקנית ["סיסו"]. צד שלישי 2 ["המגן"] הינה המבטחת של אחריות אלקנית כלפי צד שלישי. גם כאן אין מחלוקת על הכיסוי הביטוחי. לכן ייקראו שלושתם "קריבץ" אלא אם נדרש אחרת.

במהלך המשפט נדחתה ההודעה נגד סיסו בהסכמה.

4. אלקנית הגישה הודעה לצדדים שלישיים נוספים, אמיר חברה להנדסה בע"מ לפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ. במהלך המשפט נדחתה אף הודעה זו בהסכמה.

התאונה

5. קרביץ הזמינה את התובע לביצוע עבודות גבס ושיפוצים בחנות. לשם כך הגיע התובע לחנות במוצאי שבת של ה - 16.5.98. העבודה דרשה ממנו להשתמש בסולם על מנת לעבוד בגובה, בתוך החנות וגם מחוץ לה. הוא לא הביא סולם משלו. סיסו פנה מראש למנהל אלקנית, מר ישראל גולן ["גולן"] וביקש ממנו לאפשר לחנות להשתמש בסולם שלה. גולן נעתר לבקשתו. מר אשר אלייב ["אלייב"], שהיה באותו ערב עובד אחזקה תורן של אלקנית, הביא את הסולם לחנות.

6. אלייב נתן לתובע הסברים שחלק מתוכנם שנויים במחלוקת. מה שאינו שנוי במחלוקת הוא שאלייב הסביר לתובע כיצד להרים את הסולם לגובה ולהורידו ארצה; אלייב הסביר לתובע שהפעולה נעשית באמצעות כוח הידראולי; אלייב נכח בעת שהתובע ביצע פעולה זו; התובע הודיע לאלייב שבהמשך יצטרך להוציא את הסולם אל מחוץ לחנות כל מנת לבצע שם עבודות גובה. לשם הוצאתו של הסולם, נדרשה הורדתו, השכבתו על מסגרת ייעודית –משטח הנמצא במקביל לרצפה וגלגולו החוצה. אלייב נקרא למקום אחר בקניון ולכן לא נכח במקום כאשר רצה התובע להוציאו החוצה.

7. התובע או מי מקרביץ לא קראו לאלייב. לבקשת התובע הגיעו סיסו ועובד נוסף לעזור לו להוריד את הסולם ידנית. על פי הוראותיו נעמדו כשפניהם אל חלקו הקדמי של הסולם והרימו אותו, מה שגרם להעברת עיקר משקלו לחלק האחורי מולו נעמד התובע. הוא אחז בחלק האחורי והחל "לקבל" את אותו כך שבעצם קלט בידיו את עיקר הכובד של הסולם. כאשר נטה הסולם לכיוונו והוחזק בידיו, התברר לתובע שאינו מסוגל לשאת את משקלו. הוא קרס על קרסולו האחורי, עיקם ושבר אותו, שמט את הסולם מידיו וזה נפל עליו ["התאונה"].

אירועים לאחר התאונה

8. התובע עבר ארבעה ניתוחים בין התאונה לבין 2008. לאחר כל אחד מהם עבר טיפולים רפואיים ממושכים ושהה בתקופות אי כושר ונכויות זמניות כ – 22 חודשים.

9. המל"ל הכיר בתאונה כתאונה בעבודה, בנכות התובע בשיעור של 30%, שילם לו דמי פגיעה ותגמולי נכות זמנית ולאחר התייצבות הנכות כן שילם וישלם לו קצבת נכות על פי דין.

10. כל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת אורטופדית מטעמו. לאור הפערים בין קביעותיהם של מומחים מינה בית המשפט מומחה מטעמו, אורטופד ד"ר אבנטוב. המומחה מסר חוות דעת ראשונה ב – 13.5.02. הוא העמיד את נכותו הרפואית של התובע על 30% לפי סעיף "סל" 35 [1] ד' מותאם בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] התשט"ז – 1956 ["התקנות"]. הצדדים או מי מהם פנו בעררים לבית המשפט המחוזי. אין לדעת מתי פנו ומה היה תוכן העררים ותוצאותיהם משום שהתיק התנהל באותה עת כ"תיק נייר", לימים אבד ושוחזר בחסר.

11. בינתיים צורף המל"ל כתובע נוסף. ביוני 2006 ולאחר שהתיק הועבר לטיפולי התנהלו הליכים בבקשות מקדמיות נוספות ובסופו של דבר החל שלב ההוכחות. שמיעת ההוכחות החלה ב – 29.10.07 והתמשכה זמן ארוך. תחילה התקיימו 5 ישיבות: ב – 29.10.07, ב - 30.10.07, ב – 30.3.08, ב – 1.4.08 וב – 12.5.08 .

12. מאחר שהתובע נותח פעם נוספת בתחילת 2008, הוסכם שד"ר אבנטוב יבדוק אותו בשנית פעם כדי לבחון האם חל שינוי בשיעור נכותו. ד"ר אבנטוב בדק אותו והגיש חוות דעת משלימה באוקטובר 2008. הוא מצא שאין שינוי בשיעור הנכות. ב – 7.10.08 התקיימה ישיבת הוכחות שישית. הנתבעות הודיעו שהן עומדות על חקירת ד"ר אבנטוב. נקבעה ישיבת הוכחות שביעית ל – 20.11.08. התובע עמד על חקירת נציגת אריה שזומנה אך לא התייצבה לישיבות קודמות. בעקבות בקשות הצדדים נדחתה הישיבה ל – 12.5.09. התובע ביקש לדחות ישיבה זו מפני שנציגת אריה לא התייצבה גם אליה ומשום שד"ר אבנטוב אושפז. הישיבה נדחתה ל – 6.7.09. מסיבות שונות שלא הובררו, שוב בהיעדר מסמכים, נדחתה הישיבה ל – 24.3.10. בסופו של דבר ויתר התובע דדים על חקירתה של נציגת אריה לאחר שאריה המציאה לו "הודעת מבוטח". אלקנית מצידה ויתרה על חקירתו של ד"ר אבנטוב. אזי סוף סוף הסתיים שלב ההוכחות והצדדים הצטוו להגיש סיכומים במדרג של 60 יום.

13. בהסכמת אלקנית וקרביץ ולבקשות רבות התובע, הוארך פעם אחר פעם המועד להגשת סיכומיו. בינתיים כאמור אבד תיק בית המשפט ושוחזר חלקית. התובע הגיש את סיכומיו ב – 28.4.11, כשנה לאחר המועד שנקבע. המל"ל הגיש את סיכומיו ב – 20.6.11. לאור ההסכמות ולאחר מכן לבקשת אלקנית, הוגשו סיכומיה ב – 22.10.12. קרביץ הגישה את סיכומיה ב – 22.3.13. עקב העומס, לרבות בכתיבת פסקי דין בהם הוגשו סיכומים במועד, ניתן פסק הדין רק היום. עם הצדדים הסליחה.